דברים שכדאי לדעת...
ניהול סיכונים - לחשוב אחרת
הטיפול בסיכונים סמויים
גישות רבות לניהול סיכונים מבוססות על יצירת רשימה של סיכונים ידועים, מיפויים וסיווגם. בגישות אלה (Bottom Up) הניתוח נעשה מרמת הסיכון הבודד אל תמונת הסיכונים הכוללת.חסרון מהותי של גישות אלו הינו בכך שאינן מציבות מענה טוב לאפשרות שסיכון משמעותי לא יזוהה ולא יכלל ברשימת הסיכונים.
האם זה יכול לקרות? מתקפת פרל הרבור, אירועי ה-11/9, המשבר הכלכלי של 2008- כל אלו מעידים כי "הסיכון שיכה אותך הוא זה שאינך רואה." סיכונים אלו מכונים לעיתים "ברבורים שחורים":כולם חושבים שאין כאלה בטבע, אבל...
אז מה עושים?
- סקירה זו עוסקת בהתמודדות עם בעיה מהותית של גישת הערכת הסיכונים המקובלת - בעיית ה"ברבור השחור" (Black Swan).
- הסקירה מתבססת בין היתר על העבודות האקדמיות והרעיונות שפורסמו על ידי מספר חוקרים בתחום ניהול הסיכונים:
• Fooled by Randomness, by Nassim Taleb, Texere Publishing, 2001; 223 pp,
ISBN: 1587990717
• The Black Swan: the Impact of the Highly Improbable, by Nassim Taleb,
Random House, 2007; 400 pp, ISBN: 978-1-4000-6351-2,
• Robert S. Kaplan (HBS)
- גישת TOP DOWN מוותרת על היומרה לזהות את כל אחד מהסיכונים האפשריים ודנה במצב שיתהווה במקרה שסיכון לא צפוי יכה בנו בעוצמה גבוהה. בכך, היא מציעה דרך להתמודדות עם בעיית הברבור השחור. הגישה הוצגה במספר מאמרים (ראה לדוגמא אחד מהם*). עיקריה:
עקרון 1 ותר על היומרה להציב מענה מלא לאירועים הקיצוניים:
ההתמקדות במספר קטן של תרחישי קיצון גורמת לכך שאנו מזניחים אפשרויות אחרות והופכים לפגיעים יותר, בראיה כוללת. (לדוגמא- הגנה יסודית על מתקן תשתית, משעבדת משאבים יקרים למספר שנים. בכך, נמנע שימוש אלטרנטיבי במשאבים אלה, כדי להפחית את התלות בכלל המערכת שמתקן התשתית הינו חלק ממנה). זאת ועוד, האילוץ התקציבי ימנע ממילא פתרון מלא של חיסון כלל המתקנים החיוניים מפני שיתוק אפשרי.
עקרון 2 אי רציפות:
יש מספר מדהים של אירועי ברבור שחור, המצביעים על כך שבמבחן התוצאה עיקר המכות נגרמות לנו ע"י סיכונים שלא חזינו.
ניהול סיכונים חייב להניח כי יתכנו אירועי קיצון שלא היו להם תקדימים או מופעים עד היום . לכן, אל תתיימר לנבא אילו אירועים יכולים לגרום לשיתוק של פעילותך.
התמקד בבניית דרכי תפקוד חליפיות ובתרגולן (כולל תפקוד חלקי או חסר), כדי להיות ערוך למצב שבו ייגרם שיתוק יכולת הפעולה הרגילה שלך מכל סיבה שהיא. (דוגמא: שיתוק מערכת ההספקה הארצית מחייב יכולת אלטרנטיבית של הספקה מקומית/ אזורית. בגישה זו אין צורך לדעת מהו הסיכון שעלול לשתק את המערכת).
הכן והפעל מערך תאום צפיות הלקוחות למצב של תפקוד חלקי במציאות של אירוע קיצון.
עקרון 3 יתירות חיובית: מערכת המנוצלת במלואה, ללא יתירות חיובית, הינה חסכונית וידידותית לתקציב ההשקעות, אך אינה בעלת כושר ספיגה. באירוע קיצון, ההזדקקות לעקרון 2 פוחתת אם למערכת תוכנן מראש כושר ספיגה על פי עקרון היתירות החיובית. המבחן הינו במניעת הפסד ביצועים בעת תקלה, לא פחות מאשר בשיפור יעילות בשגרה.
תכנון המענה: הצבת מענה לסיכון לא צפוי מחייבת גישה שונה מזו המקובלת לגבי מענה לסיכון מוכר. זהו אתגר של "גישוש באפלה".
עיקרי המענה בגישה זו :
העדפת שרידות מערכתית על פני שרידות מתקנים- הסט את עיקר ההשקעות מהגנה על המתקן הבודד ליצירת יתירות חיובית ומעקפים.
יצירת אלטרנטיבה של תפקוד מופחת וחלקי במצבי קיצון.
ההגנה הכוללת: הגישה אינה חליפית לגישת Bottom Up, אלא משלימה אותה, אך מביאה את הארגון להתייחס גם לסיכונים לא מוכרים או שסבירותם נראית זניחה. בכך נסגרת פרצה משמעותית במערך ניהול הסיכונים, ביחס למצב שבו אנו מסתפקים בניתוח סיכונים מזוהים.
(*) The six mistakes executives make in risk management/ Talleb, Goldstein, Spitzangel, BHR, Oct. 2009
|
